יום שבת, 10 בספטמבר 2011

קינוח שכבות מנגו קר ליום חם



השנה גיליתי אצל הירקן מנגו מסוג חדש - אדום וגדול יותר מאיה, ושונה גם מטומי. המנגו הזה ממש הזמין שנכין ממנו מנה אחרונה, ומנגו משתלב מושלם בקינוח קר ליום חם. החלטתי לשלב ביחד שני מרקמי מנגו - גרניטה (ברד) מנגו קר וגרגרי, ביחד עם קוביות מנגו טריות. מנגו הוא גם חבר טוב של הפסיפלורה הכתומה והחמצמצה, וגם אותה צירפתי למנה.
בגלל שביום קיץ חם גם אמאיריס לא אוהבת להיות שעות במטבח, מצאתי מתכון קרם-מוס ריקוטה הכי מהיר בעולם של מיכל מוזס,, ולהשלמת המרקמים קראמבל (שטרויזל) הוא תוספת מהירה ומושלמת למנה אחרונה מפירות.
מה שכיף במנה הזאת, ששמנו בתוך כוס, היא שהכל אפשר לשנות בה. אפשר במקום קרם גבינה לשים גם רק יוגורט, ואז המנה תהייה שדרוג איכותי של המעדנים שבסופר. אם אין חשק להכין קראמבל, אפשר פשוט לפורר עוגיות מוכנות, לפי הטעם.
אם רוצים לחסוך בקלוריות, אפשר לוותר על פירורי הקראמבל, ולפורר מרנג (אמנם במרנג יש הרבה סוכר, אבל אין בו שומן בכלל), או שאריות של ביסקוטי - עוגייה שגם בה אין בכלל שומן, חוץ מהביצים.
אפשרויות הגיוון של הפירות הן בכלל אין סופיות , בייחוד בקיץ - אפשר להוסיף לקוביות המנגוו הטרי גם ליצ'י, קיווי, אננס, פאפאיה, וכו.
בסך הכל זה נראה הרבה שלבים, אבל כל אחד מהם מאוד פשוט, ואפשר לשלב בו עוזרים קטנים.

החומרים לקראמבל:
100 גר קמח
100 גר סוכר
100 גר חמאה חתוכה לקוביות
75 גר שקד טחון

החומרים לגרניטת מנגו (צריך להכין לפחות שעתיים מראש):
66 מל מים
230 גר חתיכות מנגו
110 גר סוכר
קליפת ליים/לימון מגורדת
40 מל רום כהה - אפשר גם חצי כמות
40 מל מיץ לימון

החומרים לקרם גבינה(כדאי להכין כמה שעות מראש, ולתת לקרם להתקרר טוב במקרר):
150 גר גבינת ריקוטה (לא מלוחה)
100 גר גבינת שמנת (אני השתמשתי בדמוי שמנת 5%, ויצא בסדר גמור)
1 מיכל של 250מל שמנת מתוקה
50גר אבקת סוכר
כפית תמצית ווניל/1/4 מקל ווניל מגורד

החומרים למיץ הפסיפלורה (מכינים כשעתיים לפני):
½ כוס מים
90 גר סוכר
חתיכת למון גראס (החלק הלבן בגבעול)
100 גר פסיפלורה טרייה

החומרים לתוספת:

מנגו טרי חתוך לקוביות
מעט עלי נענע


הכנת הקראמבל:
1. מחממים את התנור ל- 180 מעלות צלזיוס.
2. שמים בתוך המעבד מזון, או במיקסר עם וו "גיטרה" את כל החומרים ביחד. מעבדים בלחיצות פולסים, עד שנוצרים פירורים - עיבוד מינימלי - אחרת מקרמבל, התערובת עלולה להפוך לבצק.
3. מפוררים את התערובת לפירורים על תבנית עם נייר אפייה.
4. אחרי כ- 12 דקות בודקים את הקראמבל - אם יש צבע זהוב, זה הזמן להוציא. אם יש קבוצת פירורים גדולה שדבוקה ביחד ולא קיבלה צבע, אפשר לערבב מעט במזלג.

הכנת הגרניטה:
1. שמים את חתיכות המנגו בבלנדר. מוסיפים סוכר וקליפת לימון. מוסיפים מעט מהמים וטוחנים לעיסה חלקה.
2. כשאין יותר חתיכות מנגו, מוסיפים את כל כמות המים שבמתכון. מוסיפים ממיץ הלימון והרום בהדרגה, לפי הטעם. בודקים אם צריך עוד סוכר.
3. שופכים את התערובת מנגו לתוך תבנית רחבה יחסית, עם דפנות (סוג התבנית והצורה לא חשובים. העיקרון הוא שצריכה להיות שכבת מיץ של כ-1 סמ בתבנית.
4. שמים בזהירות במקפיא.
5. מערבבים מדי פעם - עד שנוצר מרקם שמזכיר חתיכות גסות של ברד. אפשר אחר כך להעביר את הגרניטה לאחסון בקופסא במקפיא.

הכנת קרם הגבינה:
1. מועכים מעט ביחד את גבינת הריקוטה וגבינת השמנת בקערה.
2. מקציפים ביחד במיקסר את השמנת מתוקה, ביחד עם הסוכר ותמצית הווניל.
3. מוסיפים בהדרגה מתערובת הקצפת לתערובת הגבינות, ומקפלים יחד לקרם אחיד. שומרים במקרר מספר שעות.

הכנת מיץ הפסילורה:

1. מרתיחים ביחד מים וסוכר בסיר קטן ומכבים.
2. מוסיפים למון גראס קצוץ לסירופ סוכר, שמים מכסה, ונותנים להם לנוח בסירופ כ- 15 דקות.
3. מסננים את הסירופ מהלמון גראס, ומקררים אותו לגמרי במקרר.
4. חוצים את הפסיפלורות, ומסננים את התוך שלהן - שיהיה מיץ ללא גרעינים.
5. מערבבים מתוכן הפסיפלורות עם סירופ הסוכר הקר - בודקים את הטעם, ואם צריך מוסיפים יותר פסיפלורה, או יותר סירופ.

ההרכבה:

1. מניחים על השיש כוסות או קעריות, רצוי שקופות, כדי שיראו את כל השכבות שמכינים.

2. שמים בתחתית קצת מיץ פסיפלורה. מעל שמים קרם גבינה.מניחים קוביות של מנגו. מפזרים מעל פירורי קראמבל. משקים אותם בעוד מיץ פסיפלורה. אם רוצים שמים עוד קוביות מנגו. מעל שמים ברד מנגו. אפשר לשים מעט עלי נענע שמוסיפים טעם.
סבלנות... בסוף הטבח הקטן ימלא את כל הכוסות..
3. זה סדר ההרכבה כמו שאנחנו הרכבנו, אבל אין פה איזשהו חוק מדויק, ואם יש טבח קטן שאוהב רק חלק מהשכבות בכוס שלו, או לשים בסדר שונה, זה גם בסדר. הכל הולך במנה הזאת.
עכשיו אנחנו שמים מנגו


יום שני, 5 בספטמבר 2011

פיתה חומוס פול קומפלט



מה נאכל היום לארוחת ערב???? שאלתי את עצמי בין העבודה לחוג והחלפת הספרים מהספרייה. החלטתי שמזמן לא הכנתי לילדים את ארוחת הערב האהובה עליהם - פיתה עם חומוס וביצה קשה. מאז שראיתי באחת מתכניות הטלוויזיה מה מרכיבי החומוס המוכן התעשייתי, אני מעדיפה להכין אותו לבד בבית. ואם כבר יש פיתה חמה שיצאה הרגע מהתנור - מה יותר מושלם מהשילוב הזה לארוחת ערב?... יחד עם ביצה קשה ופול (מהקופסא..).
מתכון הפיתה הוא מהספר לחם של הילית חמו, שכמו שכבר סיפרתי, אני מאוד אוהבת אותו. כל מתכון שלו הוא הצלחה, ורוב המתכונים משלבים קמח מלא.

המרכיבים:

20 גר שמרי שמרית
21/2 כוסות מים חמימים
¼ כוס שמן זית
כף מלח
3 כוסות קמח מלא
31/2 כוסות קמח לבן

ההכנה:

1. שמים בקערת המערבל את הקמחים, השמרים והמלח.

2. מתחילים לעבד עם חלק מהמים, ותוך כדי עיבוד מוסיפים את שמן הזית. מוסיפים את שאר המים לפי הצורך.
מתחיל להיווצר בצק. צריך עוד עיבוד
עדיין לא חלק
יש כדור, צריך קצת לעבד אותו ידנית

3. כשהבצק מוכן, שמים אותו לתפוח בקערה משומנת מכוסה לשעה וחצי. (והולכים לחוגים וסידורים).
4. מחממים את התנור ל250 מעלות (חום מירבי - הפיתות צריכות מכת חום כדי שייווצר בהן כיס האוויר שגורם להן להיות פיתות)
5. מחלקים את הבצק לכדורים, ונותנים להם לנוח מכוסים במגבת על השיש 10 דקות.

מרדדים את הכדורים לפיתו בעובי ½-1 ס"מ. נותנים להן לנוח על תבנית אפייה עם נייר/סיליקון מכוסת למשך 15 דקות.
יש לנו אופה קטן וחרוץ, שרידד לבד (!) את כל הפיתות - וכך על הדרך חיזק את חגורת הכתפיים
הפיתות מתכסות לפני ההתפחה האחרונה
6. אופים אותן כ- 10 דקות. חשוב לא לפתוח את התנור בדקות הראשונות , כדי לא להפריע לכיס האוויר בפיתות, אבל גם להיזהר שהן לא יישרפו.
7. מוציאים את הפיתות מהתנור, ומייד עוטפים אותן במגבת, כדי שלא יתיבשו. אחרי שהן מתקררות אפשר להקפיא אותן.

תם ונשלם לוח השנה


במזל טוב תם ונשלם פרוייקט לוח השנה.
כמובן שאין פיראטים ללא תיבת אוצר, לכן דף אחד הורכב מתיבת אוצרות - הגזורים מלוח השנה הקודם שלנו - לוח בעיצוב מיכל נגרין, שהכיל בתוכו המון קישוטים יפים ושימושיים, בהם השתמשתי גם לעטיפות מתנה וברכות.
הדף האחרון שהכנתי , היה שוב דוגמא לקיפולי צמצם, הפעם בצורת בקבוק, עם רקע של חבית וכוס רום.

שני הדפים האחרונים היו הפתעה. החלטתי לשלב את אמנית הבית הקטנה והחמודה שלי. זאת הייתה ההתנסות הראשונה שלה בצבעי אקריליק, עד אז היא התנסתה בציור עם מכחול רק בצבעי גואש. היא כל כך נהנתה מהתהליך, והדף הסופי שהיא יצרה - אנייה בתוך בקבוק, היה כל כך מקסים, שהחלטתי לתת לה לעצב עוד דף מלוח השנה.

את הדף האחרון היא עיצבה בצורת מצפן יפהפה, שנצבע על רקע צבעי עפרון.

לסיכום תהליך יצירת לוח השנה - הרעיון התחיל אצלי קצת מאוחר, לקראת סוף יולי, והרגשתי את לחץ הזמן בעיצוב הדפים.
ברעיון ההתחלתי, רציתי שלוח השנה יהיה יצירה גרפית - של התנסות בסוגי גזירות מיוחדות ושילוב ניירות שונים. במשך התהליך, ציור וצביעה של הדפים הפכו ליותר ויותר דומיננטים בלוח השנה. מצד אחד -  זאת הייתה התנסות חדשה, בצבעים שכמעט לא התנסיתי בעבודה איתם, צבעי אקריליק. גיליתי בחלק מהדפים תוצאות שהופתעתי מהן בצביעה. מצד שני - זאת הייתה התנסות בתחום שאין לי הרבה נסיון בו. התהליך של ניסוי ותעייה בצבעים שונים כשיש לי את מגבלת הזמן היה קצת מעייף, אבל גם סיקרן אותי להמשיך לפתח את הידע וטכניקות ציור וצביעה. להפתעתי, דווקא בצבעי העפרון התקשיתי יותר להגיע לתוצאות משביעות רצון.