יום שבת, 30 ביולי 2011
ילדה מוכשרת של אמא
יצירת בובות מבד לבד עם הילדים
שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה... אז זהו, שביום קיצי-שרבי שכזה, המזג אויר לא התנהג יפה אלינו. מהחום הבלתי נסבל התעוררנו כולנו מוקדם יחסית. כתוצאה מכך היה לנו בוקר די ארוך, שניסינו לנצל בצורה יצירתית. הסתערנו על ספר הפנאי של אנג'לה וילקס, והחלטנו לנסות כמה פרוייקטים, הנה הראשון:
בובות חמודות לאצבע מבד לבד. התחלנו בהעתקת הדוגמא הראשונה - קשת שמותאמת לאצבע אל הבד. כדי לחסוך בעבודה, כדאי להעתיק אל בד שמקופל לשניים, וכך כשגוזרים את הקשתות, נוצרים כבר בבת אחת שני צידי הבובה, ולא צריך לגזור פעמיים.
אחר כך חיברנו את שני הצדדים , ע"י מריחת פס דבק דק לאורך הקו החיצוני של הקשתות (חוץ מהתחתית לאצבע, כמובן). בחרנו בדבק UHU צהוב, אבל אני חושבת שדווקא במקרה הזה הוא לא כל כך התאים, ועדיף היה דבק פלסטי פשוט - בהדבקת ניירות ובריסטולים הוא מעולה, מדביק חזק תוך שניות. אבל הפעם, בהדבקת הלבד הוא דווקא די סירבל את העבודה - התייבש מהר על סיבי הלבד, וגרם להם להידבק דווקא לאצבעות במקום אחד לשני... בקיצור, מומלץ לנייר ופחות לבדים. עם ילדים גדולים יותר, בגיל בית ספר, אפשר לעשות עבודה יותר מושקעת כבר - במקום להדביק אז כבר אפשר להתאמן בצעדים ראשונים של תפירה, ואז יוצרים פס חיבור דקורטיבי מבד ריקמה.
.בנוסף לשני החלקים הבסיסיים של הגוף, צריך להחליט על עוד חלקים קטנים, שייתנו את המראה האופייני לחיה שבוחרים לעשות. אנחנו בחרנו ליצור דב פנדה, לכן את הבסיס של הגוף בחרנו שיהיה בצבע לבן, ושאר החלקים מלבד שחור. הנה החלקים, אחרי שציירתי אותם על נייר, גזרתי, והצמדתי לבד, לפני גזירה לפי הצורה. בגלל שאנחנו מאוד מסודרים, בדיוק ברגע הלא נכון לא מצאנו את סיכות התפירה... לכן הידקנו במחטים (מזל שבמקרה את זה היה)... יש פה אוזן, רגל, ויד (הבד מקופל, ואז אחרי הגזירה נוצר זוג).
זהו, אמא גזרה הכל, אפשר להדביק. ככה הדוב נראה לקראת הסוף. עכשיו נשאר רק לגזור חתיכות קטנטנות של לבד, שייצרו את תווי הפנים האופיינים לפנדה.זה המראה הסופי של הפנדה, ולאחר מכן האמן הצעיר הוסיף לה פה בצבע תכלת. אני זורמת איתו. זאת הפנדה שלו..

ולאור הצלחתה, הוספנו לה עוד שני חברים בינתיים, חזירון ועכברון.
יצירת הבובות הייתה הצלחה. הנסיון לצלם אותן ולהעלות לבלוג היה מאכזב ומתסכל: מסתבר שזה לא פשוט בכלל לצלם גופים בצבע לבן, ושייראו את הגוף שלהם.
יש לי עוד הרבה ללמוד בתחום הזה.
וניסינו להראות את התלת מימדיות שלם עם אבא הדוגמן
בובות חמודות לאצבע מבד לבד. התחלנו בהעתקת הדוגמא הראשונה - קשת שמותאמת לאצבע אל הבד. כדי לחסוך בעבודה, כדאי להעתיק אל בד שמקופל לשניים, וכך כשגוזרים את הקשתות, נוצרים כבר בבת אחת שני צידי הבובה, ולא צריך לגזור פעמיים.
אחר כך חיברנו את שני הצדדים , ע"י מריחת פס דבק דק לאורך הקו החיצוני של הקשתות (חוץ מהתחתית לאצבע, כמובן). בחרנו בדבק UHU צהוב, אבל אני חושבת שדווקא במקרה הזה הוא לא כל כך התאים, ועדיף היה דבק פלסטי פשוט - בהדבקת ניירות ובריסטולים הוא מעולה, מדביק חזק תוך שניות. אבל הפעם, בהדבקת הלבד הוא דווקא די סירבל את העבודה - התייבש מהר על סיבי הלבד, וגרם להם להידבק דווקא לאצבעות במקום אחד לשני... בקיצור, מומלץ לנייר ופחות לבדים. עם ילדים גדולים יותר, בגיל בית ספר, אפשר לעשות עבודה יותר מושקעת כבר - במקום להדביק אז כבר אפשר להתאמן בצעדים ראשונים של תפירה, ואז יוצרים פס חיבור דקורטיבי מבד ריקמה.
.בנוסף לשני החלקים הבסיסיים של הגוף, צריך להחליט על עוד חלקים קטנים, שייתנו את המראה האופייני לחיה שבוחרים לעשות. אנחנו בחרנו ליצור דב פנדה, לכן את הבסיס של הגוף בחרנו שיהיה בצבע לבן, ושאר החלקים מלבד שחור. הנה החלקים, אחרי שציירתי אותם על נייר, גזרתי, והצמדתי לבד, לפני גזירה לפי הצורה. בגלל שאנחנו מאוד מסודרים, בדיוק ברגע הלא נכון לא מצאנו את סיכות התפירה... לכן הידקנו במחטים (מזל שבמקרה את זה היה)... יש פה אוזן, רגל, ויד (הבד מקופל, ואז אחרי הגזירה נוצר זוג).
זהו, אמא גזרה הכל, אפשר להדביק. ככה הדוב נראה לקראת הסוף. עכשיו נשאר רק לגזור חתיכות קטנטנות של לבד, שייצרו את תווי הפנים האופיינים לפנדה.זה המראה הסופי של הפנדה, ולאחר מכן האמן הצעיר הוסיף לה פה בצבע תכלת. אני זורמת איתו. זאת הפנדה שלו..

ולאור הצלחתה, הוספנו לה עוד שני חברים בינתיים, חזירון ועכברון.
יצירת הבובות הייתה הצלחה. הנסיון לצלם אותן ולהעלות לבלוג היה מאכזב ומתסכל: מסתבר שזה לא פשוט בכלל לצלם גופים בצבע לבן, ושייראו את הגוף שלהם.
יש לי עוד הרבה ללמוד בתחום הזה.
וניסינו להראות את התלת מימדיות שלם עם אבא הדוגמן
תוויות:
בד לבד,
בובות אצבע,
גזירה,
הדבקה,
יצירה בנושא חיות,
יצירה עם ילדים
יום שישי, 29 ביולי 2011
אחת ושתיים, יצרתי אופניים
תוויות:
כרטיסי ברכה,
עבודות נייר,
קווילינג,
קיפולי צמצם,
iris folding,
quilling
יומולדת לאמא - סיבה למסיבה!
מזל טוב יום הולדת לאמא. סיבה למסיבה ולכרטיס ברכה. הפעם בחרתי לשלב דוגמאות של פרפרים. את הדוגמא לקיפולי הצמצם בחרתי שוב מאתר Cyrcle of crafters
ושוב, הדוגמא שלהם לא אכזבה, ויצאה בדיוק לפי ההוראות. הפכם שילבתי בנוסף לדפים הצבעוניים הרגילים נייר עם דוגמא צבעונית , מחנות לחומרי יצירה. נוסף לנייר הזה, קניתי נייר נוסף, עם דוגמא של מעין פרחים, וגזרתי אותו לאורך קווי הדוגמא, כך שישתלב בחלקים מהרקע. כדי להוסיף עוד לאפקט הפרפרים , הוספתי פרפרים שחתכתי בפאנץ מנייר כסוף - מנצנץ.
להשלמת מצב הרוח הפירחוני, גיליתי באתר של מרתה סטיוארט רעיון נחמד לניצול ניירות הקרפ שבארון - פרחים למרכז השולחן ולחובקי המפיות. הפרחים מאוד פשוטים - גוזרים שבלונת פרח , ואז רפשר לגזור ממנה מספר ניירות קרפ בבת-אחת, וכאשר מקפלים את עלי הכולרת לחצי ומותחים אותם, הנייר "זורם" לצורת פרח, ומתמסר לצורה שרוצים לתת לו
http://www.marthastewart.com/how-to/crepe-paper-amaryllis
תוויות:
כרטיסי ברכה,
עבודות נייר,
קיפולי צמצם,
iris folding
כרטיס הברכה הראשון
את כרטיס הברכה הראשון יצרתי בהשראת האתר cyrcle of crafters. אתר מדהים עם השראה לכרטיסי ברכה. הטכניקה של קיפולי צמצם (או באנגלית Iris folding, אהבתי את השם..) נראית בהתחלה מסובכת, אבל ההסברים באתר הזה, ובבלוג של עלמה7 ממש טובים ומפורטים, וכבר בכרטיס ברכה הראשון, אותו צירפתי למתנה לחנוכת בית, הגעתי לתוצאה שרציתי
הרקע לכרטיס הברכה הוא בריסטול פשוט ולבן, ואת הדוגמא בחלון הצמצם יוצרים מנייר צבעוני לפי בחירה, בדרך כלל משחק של 4 צבעים, אבל אפשר גם לשחק עם 2 צבעים, אחד מול השני, או אפילו ליצור את כל הדוגמא מצבע אחד בלבד.
באתר קיפולי הצמצם אפשר לראות איך הגולשים באתר שולחים את הביצוע האישי שלהם לכל דוגמא, וכך מקבלים השראה לרגע וצבעים שניתן לשלב.
http://blog.tapuz.co.il/alma7
http://www.circleofcrafters.com/irisfolding/houseprojects.html
תוויות:
כרטיסי ברכה,
עבודות נייר,
קיפולי צמצם,
iris folding
יצירה עם הילדים בחופש, עוגיות חמאת בוטנים
הכנת עוגיות זאת יצירה שילדים אוהבים, ובצדק.. התהליך פשוט יחסית, והתוצאות מהירות. רוב העוגיות מוכנות בתהליך דומה: מערבבים שומן (בדרך כלל שומן מוקשה, כמו חמאה, או מרגרינה אם המתכון צריך להיות פרווה) עם סוכר (לבן, חום, או תערובת של שניהם. לבצק יותר עדין משתמשים באבקת סוכר, ואפשר גם לטחון סוכר חום בטוחן תבלינים לאבקה, אם רוצים). אני מעדיפה לעשות את התהליך הזה במעבד מזון, בלחיצות קצרות, כדי שהחמאה לא תתחמם, אבל אפשר גם במיקסר, עם וו גיטרה, או בכלל לעבד ידנית (מה שמועדף על הילדים בדרך כלל - אבל ברוב המקרים הבצק מתחמם ומתרכך, וצריך אחר כך לתת לו מנוחה במקרר)
אחרי שקוביות החמאה מתאחדות עם הסוכר, מוסיפים ביצה, ועוד טעם (ווניל, קליפת לימון/תפוז מגורדת, קינמון, וכו'), ומעבדים עד שמתקבלת עיסה אחידה במראה.
בשלב השלישי והאחרון, מוסיפים ביחד את כל החומרים היבשים: קמח (לבן, מלא, או תערובת של שניהם. אם רוצים בצק עדין יותר, כמו למשל בבצק אזני המן, ממירים חלק מהקמח לקורנפלור). יחד עם הקמח בהרבה פעמים נוסף גם חומר מתפיח: אבקת אפייה, אבקת סודה, או שילוב של שניהם. אחרי שמוסיפים את הקמח, העיבוד צריך להיות הכי קצר שאפשר - עד שנוצר כדור בצק בלבד, ולא לעבד יותר מכך (אם עובדים עם מעבד מזון, בשלב זה יש הבצק נראה כמו פירורים - שופכים את תוכן קערת המעבד על השיש, ומהדקים ביחד את הפירורים לכדור בצק.
המתכון הבא הוא מתכון לעוגיות חמאת בוטנים ושוקולד, שאומץ מתוך הספר של דנית סלומון לבישול עם ילדים.
ההכנה שלו מתחילה כמו כל הכנת עוגיות בסיסית: ערבוב השומן והסוכר, לאחר מכן ביצה, ולבסוף החומרים היבשים. בשלב האחרון יש לשים לב - צריך להפריד את הבצק המוכן ל- 2 כדורים, כדי שהעוגיות ייצאו ב- 2 צבעים: כדור אחד מתערבב עם תוספת של חמאת בוטנים, וכדור שני מקבל תוספת של שוקולד מומס - וכך מתקבל בצק ב- 2 צבעים ו- 2 טעמים. אם יש ילד שלא אוהב חמאת בוטנים, אפשר לוותר על ההוספה שלה, ואז העוגיות יהיו בטעם שוקולד-ווניל, או להפך, ילד שלא אוהב שוקולד (כן, יש גם כאלו), יכול להוסיף רק חמאת בוטנים, או לחצי בצק, או להכפיל את הכמות על חמאת הבוטנים ולערבב עם כל הבצק.
תוויות:
אפייה,
חמאת בוטנים,
יצירה עם ילדים,
מתכון,
עוגיות
הירשם ל-
רשומות (Atom)