יום שבת, 15 בספטמבר 2012

בריאות בהסוואה של שוקולד


יש לי מין פיצול אישיות שכזה בין העבודה, קונדיטורית, לבין אמא לילדים שמנסה לאכול ולהאכיל כמה שיותר בריא. כשאני בנסיונות מתכונים חדשים, ידידיי הטובים ביותר הם שמנת מתוקה וחמאה. כשאני חושבת על מה הילדים יאכלו היום, אני חושבת בעיקר על מצרכים כמו קמח מלא, שיפון, קינואה.
בגלל שהילדים, כמו ילדים רבים אחרים, לא אוהבים יותר מדיי ירקות, או חלילה בצל ודברים שכאלו, בתבשילים שלהם אני מנסה לשלב אותם בלי שירגישו. יהיו כאלו שיגידו שאני רמאית, וצריך ללמד אותם לראות ולאהוב את מה שאוכלים... אבל אצלי עובדת יותר שיטת הטחינה וההסוואה. 
לדוגמא, ברוטב עגבניות לפסטה אני מבשלת בבישול איטי ביחד עם העגבניות גם קוביות קטנות של בצל, גזר, גמבה ופטריות ואז טוחנת את הכל לעיסה חלקה, ואז מתקבל רוטב שמכיל עוד קצת וויטמינים ועוד הרבה טעם.
הרבה זמן רציתי לנסות את המתכון של פיליס גלזר ל"קאפקייקס שוקולד עם סוד", ואתמול הגיע הרגע.
המתכון קל להכנה ולא מצריך הרבה כלים. את הסלק קילפתי, חתכתי לחתיכות ובישלתי בקערה עם מים מכוסה במיקרו. המתכון המקורי מופיע עם ציפוי שוקולד לבן, אני הכנתי והגשתי אותו טבעי, ללא ציפוי, והצגתי אותו בפני הילדים בתור "מאפינס שוקולד".

החומרים לקאפקייס:
75 גרם שוקולד מריר שבור לחתיכות
1/2 כוס שמן
2 ביצים
3/4 כוס סוכר דמררה
כוס מחית סלק
11/2 כפיות תמצית ווניל
1 כוס קמח מלא
כפית אבקת אפייה
קורט מלח
הכנת הקאפקייקס:
1. מחממים את התנור לחום בינוני של 180מעלות. מרפדים תבנית שקעים בעטרות נייר. אני חסכתי את התהליך הזה, ופשוט השתמשתי בתבנית סיליקון שקעים - יש כיום ברוב חנויות כלי הבית.
2. ממיסים את השוקולד עם 1/4 כוס שמן  במיקרו או בסיר כפול (במיקרו יש לשים לב, ולהמיס בזהירות ל- 30 שניות, להוציא ולערבב. אם צריך להוסיף עוד מעט שניות ושוב להוציא).
3. מקציפים במיקסר את הביצים, הסוכר ותמצית הווניל, עד שמתקבל קצף תפוח ובהיר. מנמיכים את המהירות, ומוסיפים את 1/4 כוס השמן הנותרת, תערובת השוקולד, ומחית הסלק.
4. מנפים לתוך הקער את קמח. מוסיפים את אבקת האפייה והמלח, ומערבבים הכל יחד. יוצקים לתבנית השקעים, ואופים כ- 20 דקות, עד שהקאפקייקס יציבים, וקיסם שננעץ בהם יוצא נקי.
כדי לחלוץ בקלות מתבנית הסיליקון, מחכים עד שהקאפקייקס יתקררו, מעבירים אותם למקרר, ואחרי שהם קרים לגמרי הם נחלצים מהתבנית.


יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

מחברת חשבון משודרגת

לכבוד היום האחרון לחופש הגדול, החלטתי לתת קצת מראה זוהר למחברת חשבון אפרורית.
אמנית הבית הקטנה שלי תמיד חלמה שאכין לה יצירה בשילוב קיפולי צמצם, והחלטתי שהנה הזמן לשלב אותם ביצירה לכבוד השנה האחרונה בבית ספר יסודי.
באתר circle of crafters יש הרבה דוגמאות חינמיות לקיפולי צמצם. מתוכן הכי קרץ לי החתול, אותו החלטתי ליצור במקום מנייר, מפסי בד לבד חום.


עטיפה למתנה מקופסת קורנפלקס


לאחר שאלבום הסקראפ הראשון היה סוף סוף מוכן, הגיע הזמן למסור אותו. האלבום תוכנן בתור מתנת יום הולדת - וחלק מהכיף שבמתנה הוא גם האריזה שבה היא מגיעה.
אחד הדברים האהובים על אמאיריס הוא שילוב של יצירה ומיחזור. כשראיתי שיש קופסא של קורנפלקס שהתרוקנה, החלטתי שיש לקופסא הזו עוד ייעוד חוץ מלאחסן קורנפלקס - לעטוף יפה את האלבום שהכנתי. נזכרתי בהדרכה שראיתי ברשת לפני הרבה זמן, שבה הסבירו שלב אחרי שלב איך לשנות את ייעוד הקופסא, ובהשראת הזיכרון מההדרכה שיניתי את הקופסא.
הרעיון די פשוט - צריך לשטח את קופסאת הקורנפלקס בזהירות, שלא תיקרע. 
כך הקופסא נראית מבפנים, עם האלבום בתוכה
כל אחד מהצדדים נעטף בנייר משי, שקימטתי כדי לתת לו הרגשה מיושנת.
ולבסוף הוספתי קישוט חיצוני של חוט צבעוני ופרפרים חתוכים בפאנץ.
מבט מהצד... הנה האלבום נח לו בתוך הקופסא...

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

אלבום הסקראפ הראשון שלי

הנה הגשמתי עוד חלום - ליצור אלבום סקראפ במו ידיי! אני מאוד אוהבת להתעסק בתמונות - לשחק איתן מעט בתכנת פיקאסה, שמאפשרת גם למאותגרים במחשב להתעסק בקבצי תמונות, ואז ליצור אלבומים דיגיטליים מטיולים בעיקר. פעם בשנה-שנתיים, אני עושה מבצע, ומפתחת חלק מהתמונות בהדפסה רגילה, באחת מחנויות הצילום הזולות שיש באינטרנט (בדרך כלל פיתוח כל תמונה בגול 10X15 עולה בהן כ- 40 אגורות לתמונה). עד היום שיבצתי את התמונות באלבומים רגילים, בלי להשקיע יותר מדיי מסביבן, בעיקר כדי שיהיה לילדים אלבום לדפדף בו, ללא חשש שהעמוד ייקרע או יתקמט כמו באלבום דיגיטלי. 
... עד שנדבקתי בחיידק הסקראפ... כשהתחלתי לראות באתרים השונים אלבומים מעוצבים מדהימים, החלטתי שגם אמאיריס רוצה כזה...
ברשת יש המון אתרים של יצירות מדהימות ומעוררות השראה, והבעיה הייתה, איך מתחילים ?! למרבה המזל, ברשת יש אתרים רבים שמסבירים גם למתחילי סקראפ כמוני שלב אחרי שלב איך להתחיל. בתור התחלה, נעזרתי הרבה באתר ויקי סקראפ, שבו יש הסבר למונחים רבים, וקישורים לאתרים של יוצרות סקראפ מוכשרות שמעוררות הרבה השראה ונותנות הדרכה באתרים שלהן. עוד אתרים עם הסברים בסיסיים בהם נעזרתי הם: אתר אמנות שימושית YNET, פורום עיצוב האלבומים בתפוז, וסקראפ. כאשר מגיעים דרך האתרים האלו לאתרים האישיים של יוצרות (ויסלחו לי יוצרי... עד עכשיו ביקרתי רק באתרים של נשים שעסקו ביצירה בתחום הזה...) השמיים הם הגבול - הכל כל כך יפה ועורר השראה. 
מאחר וכבר היו לי תמונות בגודל נתון של 10X15, של אלבום סטנדארטי, הבנתי לצערי שלא אוכל להתפרע ביצירתיות עם אלבומי המיני המיוחדים שראיתי באתרים רבים (כל כך מצא חן בעיני הרעיון של מיחזור דיסקים לאלבום מיני...).ואולי עדיף כך לאלבום הראשון.
את האלבום קניתי בגן העדן הקטן לחובבני הסקראפ שגיליתי ברעננה: חנות בשם ביג דיל, שנמצאת בתוך פסאז' אפרורי במרכז רחוב אחוזה. בהתחלה החנות נראית כמו עוד אחת מחנויות הכלבו-מוזלות-אך די שגרתיות שיש בכל עיר. אבל כשנכנסים פנימה, מאחורי כל הצעצועים וכלי הבית, מתגלה גן עדן סקראפ קטן. מצאתי שם אלבום שמרדפים בגודל 20X20, שמתאים בדיוק להכיל את התמונות שלי ורקע מעוצב מסביבן. בפינה אחרת בחנות מצאתי חבילות של רקעים צבעוניים מ- 2 סוגים - בדיוק מה שנחוץ למתחילת סקראפ כמוני - מגוון ובכלל לא יקר. מצאתי גם חבילה של חיתוכי נייר בצורה של מסגרות, חגורות ופתקים, שתוסיף עוד קצת שיק לאלבום שלי, עוד קצת דבקים ומספריים, ויצאתי שמחה ומרוצה מהחנות.
אבל בכך לא הסתיימו קניות ההצטיידות שלי. האזור הזה של רחוב אחוזה פשוט מלא בחנויות מיוחדות למציאות, וכך במרחק הליכה של מספר בתים מחנות ביג דיל, הגעתי לחנות נהדרת אחרת - מוזלים. משום מה יש 2 חנויות "מוזלים" גדולות אחת מול השנייה באותו רחוב, ובכל אחת מהן יש מוצרים מעט שונים מהשנייה. בצד הרחוב שבו הייתי, גיליתי חנות שכוללת מחלקה גדולה שבה הרבה אביזרים ליצירה בבית. הצטיידתי במעט פרחים וקישוטים, והלכתי סוף סוף הביתה להתחיל באלבום.
 עמוד ראשון, רקע חלק בצירוף קווילינג.
עמוד 2, אחד מהרקעים שקניתי בביג דיל, בליווי רצועה מחבילת חיתוכי הקרטון ונייר דבק דקורטיבי.
עמוד 3, רקע אחר מאותה חבילה, שהוספתי לו אוריגמי שאני אוהבת ליצור מהאתר אוריגמי קלאב.
בעמוד הזה החלטתי להשתעשע בניסיון ליצר אפקט מיושן. גזרתי את התמונות ושפשפתי את השוליים שלהן בסרגל ברזל. לתוספת יישון, ניסיתי ליצור כתמים עם שקית תה.
לעומת זאת, בעמוד הזה החלטתי ליצור רקע "נקי", ע"י משחק בין רקע של קווים, ועיגולים גזורים.
רציתי לתת פה תחושה של מים, לכן גזרתי דפים ורקעים שונים בצורות גליות.
עוד פרח של אוריגמי מאתר אוריגמי קלאב ברקע.
לעמוד הזה החלטתי להוסיף לבבות מלבד ולבבות מנייר.
אין כמו פאנץ פרפרים לתוספת קלילה ונחמדה
הרקע רומנטי הזה, הוא מחבילת רקעים אחרת שקניתי בביג דיל, ומשתלב ביחד עם גזירות פרחים 
פה הייתה לי עוד הזדמנות לשלב אוריגמי, הפעם בחולצה...
הפעם ניסיתי להשתעשע מעט עם צבעי אקריליק
כשיש תמונות עם מים, אני אוהבת להוסיף גזירי נייר
אופס, יצאו בתמונה הזהו קצת השתקפויות כשצילמתי, רואים שאלו צפרדעים מבד לבד?
ולסיום, רקע רומנטי אחרון

יום שלישי, 19 ביוני 2012

בובת הליבוד הראשונה שלי!


... לפעמים חלומות מתגשמים... כבר הרבה זמן היה לי חלום קטן, לדעת ליצור בובות מלובדות. הכל התחיל כשראיתי בדוכני האמנים בנחלת בנימין מובייל של פיות מצמר כבשים. מרגע זה, הרעיון ליצור בובה כזאת לא הרפה ממני. הבובה (את האמת, לא ממש בובה, יותר יצור אוורירי שכזה..) ההתחלתית הזאת נראתה לי קלה יחסית לביצוע, אבל בתור מאותגרת תפירה, שלתפור כפתור שנפל מהבגד זו המשימה הכי מסובכת בה השתמשתי בחוט ומחט, גם את זה לא ידעתי ליצור. התחלתי במסע חיפושים באינטרנט, ובתור חסרת ניסיון בתחום, לא הצלחתי כל כך להבין את ההסברים שמצאתי, בהם השתמשו הרבה במונח "ללבד", ולא הבנתי את המשמעות שלו.
לאחר חיפושים יותר מעמיקים באתרים כמו ,חוג" ו"חוגל" הגעתי למספר סדנאות של ליבוד, אבל במשך זמן רב בכל פעם שנפתחה סדנא שכזאת באחד מהמקומות , לא התאפשר לי להשתתף בה בתאריך שבו התקיימה.
וכאן מתממש אצלי המשפט "כל עקבה לטובה". בתור בחורה בלי יותר מדיי עודף סבלנות, בדרך כלל אני לא כל כך מאמינה למלים אלו, ומאוד רוצה שהכל יהיה לי מוכן עכשיו, ואם אפשר עוד אתמול. אבל רק כך נוצר המזל, והגעתי לאתר המקסים של ורד המוכשרת: סטודיו אומנותא. האתר קיים רק מספר חודשים, כך שלפני שנה-שנתיים כשחיפשתי באינטרנט סדנאות ליבוד הוא עדיין לא היה קיים, ואני ממש שמחה שהתמזל מזלי ולמדתי להכין אצלה את בובת הליבוד הראשונה שלי. מחלום צנוע של יצירת פית צמר אנטרופוסופית, הגעתי למציאות בה יצרתי בובה מוקפדת ומפוסלת שכזאת... 

בהתחלה מעט התלבטתי האם להשתתף בסדנא - ורד-חיה היא אישה חרדית שמתגוררת בבני ברק, ואני חיה בעולם קצת שונה ממנה. אמנית הבית הקטנה שלי עזרה לי להפיג את הלבטים והחששות - התמונות של הבובות המקסימות באתר של ורד-חיה לא הותירו מקום לסימני שאלה - החלטנו ביחד שבכישרון כמו של ורד-חיה מזמן לא נתקלנו ברשת, והמשפט היה חד משמעי "אמאיריס, את חייבת ללמוד ליצור בובות כאלו, כמו באתר הזה!"
כאשר הגעתי לסדנא של ורד, כל הלבטים התפוגגו. גיליתי שבנוסף לכשרון הרב, ורד-חיה היא בן אדם מקסים שכיף לשוחח איתה ולא רק אמנית. ורד-חיה היא אשת אשכולות, שעוסקת בתחומים רבים של יצירה, ומרתק לשמוע את הסיפורים שלה. כאשר האמן ממנו לומדים נותן לך עוד משהו, בנוסף ללימוד, החוויה היא מושלמת.שעות רבות ומהנות ישבנו ביחד ובעזרתה יצרתי את בובת חלומותי.
הדרך לבניית בובת החלומות, מסתבר לא כל כך פשוטה וקצרה.
ראשית, התחלנו בבניית הראש. כאן חזרו אליי הימים הנשכחים של חוג הפיסול במכון אבני. בניית הראש היא בטכניקה של פיסול בחציבה - כמו שהפסלים חוצבים בגוש אבן, במקרה הזה "חוצבים" - גוזרים ריבוע ספוג. המשימה הייתה לגזור אותו לצורה אובלית של ראש. לאחר מכן, גרענו עם המספריים את חלל ארובות העיניים, והתחלנו להוסיף צמר כבשים במקומות הבולטים יותר - מצח, אף, פה, וכו. ורד-חיה הזכירה לי את עקרונות הציור והפיסול שכבר שכחתי, של בנייה לפי פרופורציות של הפנים, ולאחר מכן של הגוף. בקפדנות היא מדדה את מיקום האיברים בפנים, שלא יהיו חלילה גבוהים או נמוכים מדיי ביחס לחלקים האחרים, ואם צריך, היא לא חששה "לכרות" את החלק והדביק מחדש. 
הראש כמעט מעוצב... מהפה אני עדיין לא מרוצה...
חזרתי מורד-חיה הביתה עם שיעורי בית, להמשך עיצוב הפנים, והתחלת עיבוד הגוף. גם בעיבוד הגוף משתמשים בהתחלה בטכניקה של "חציבה"-גזירה - כדי ליצור את הבובה, יש להכין ידיים שמורכבות משני מפרקים, וכנ"ל הרגליים, והכל מתחבר לעוד אליפסה בטנית.
ערימת שיעורי הבית
במשך זמן רב נאבקתי ביצירת הפה... מסתבר שאיבר קטן כל כך , משנה מאוד את ההבעה בפנים, ואפילו מ"מ אחד של חוט צמר שאינו במקום, משווה לבובה פנים אחרות לגמרי.

השלב הבא ביצירת הבובה היה הכנת השיער. ישנה האפשרות להדביק שערות בובה מוכנות, אבל אני העדפתי שבבובה הראשונה הכל יהיה מלובד עצמית. תהליך יצירת השיער היה לי מעט סיזיפי. הוא מתבצע בליבוד רטוב, ומי שלא אוהב את התחושה של רטיבות של מים וסבון בידיים, התהליך הזה קצת פחות מהנה. התגברתי על תחושת הרטיבות שלא אהבתי, ועל המונוטוניות שביצירת הרבה הרבה נקניקי שיערות, ולבסוף הושתלה לבובה רעמת שיער לתפארת (בדיעבד, חשבנו על כך אח"כ, בובה עם שיער כזה הייתי צריכה ליצור בגוון עור יותר שחום, למראה יותר אותנטי..).

למפגש השלישי הצטרפה גם אמנית הבית שלי. למרבה ההפתעה, ורד-חיה כאילו ניחשה את בואה, והכינה לה הפתעה - יצירת בובה ממשטחי ספוג. אם כך, יצאנו שתינו נשכרות, שתינו למדנו להכין בובה, כל אחת בטכניקה שונה לגמרי. חזרנו הביתה מאושרות!
זאת הבובה ממשטחי הספוג שהכינה האמנית הקטנה שלי
בובת משטחי הספוג בלבוש זמני של שמלה עשויה ממטפחת...

יום שני, 18 ביוני 2012

ביכורי יצירה לשבועות

כבר שנים רבות שבזכות מועצת החלב, חג שבועות מקושר כמעט מייד אצל רוב האנשים בארץ עם מאכלים שמבוססים על מוצרי חלב.
האם באמת שבועות הוא חג של מאכלי חלב, או האם באמת זה בריא לאכול הרבה מוצרי חלב, על כך עוד אפשר להתווכח.
אבל על כך שפרה , ובייחוד עגל היא יצורים כל כך חמודים ותמימים, אני חושבת שכמעט כולם יסכימו עמי.
לכבוד שבועות, החלטנו בבית לתת כבוד לפרה, כי גם אם אנחנו בכלל מעדיפים לקנות מוצרים מקרובתה העז,או בכלל מסויה, מגיע לפרה כבוד לקראת שבועות, החג לקראתו היא עובדת קשה בייצור הרבה חלב.

כל הפרות שמככבות בקמפיינים   של מוצרי חלב לכבוד שבועות, גרמו לנו חשק ליצור קישוט פרתי משלנו. יצירת כיסוי-ארנק לטלפון הנייד בצורת פרה היא לדעתנו השילוב המושלם. דמות הפרה משתלבת מצויין עם בד הלבד הך והנעים.
ההכנה ממש פשוטה:
גזרנו מלבן מבד לד, שכשמקפלים אותו לחצי, הטלפון הנייד מתיישב בו בנוחות.
אמנית הבית העדיפה להשקיע, ולחבר את קירות הכיס בתפירה במקום בהדבקה.
השלב הבא היה כמובן לתת את הטאץ הפרתי - על ידי כתמים מנומרים, איך לא. אנחנו בארץ רגילים לפרות הולנדיות..
מאחר ושתינו לא מיומנות בתפירה, פשוט השחלנו חוט צבעוני ויפה כדי לקשור ולהדק את התיק

ימי הולדת לגדולים - עטיפות יצירתיות

יש לי ווידוי....


....אני יצירתי באמנות, אבל לא בבחירת מתנות. בדרך כלל הרעיון הכי נועז ופרוע שלי מתבטא בסוף ב... ...........חולצה... כמה מתוחכם....
אבל בתקופות פחות לחוצות, כשיש לי כמה דקות זמן, אני מנצלת את היצירתיות לאריזת המתנות. אמנם זו יצירתיות שנקרעת בסוף, אבל בכל זאת היא מאוד מהנה, בשבילי לפחות.
בחודש אחד רווי ימי הולדת, שמחתי בשמחתם של אחי וגיסתי, וכמובן קניתי להם...חולצה 
את החולצה לגיסתי החלטתי לארוז באריזה נשית דמוית תיק ערב. היה לי קרטון גלי שפשוט קרא לי מארון היצירות, ודרש להפוך לתיק. החלטתי לעצב את ה"תיק" באווירת רטרו, עם קישוטי מיכל נגרין האהובים שלי, ועם נייר הסקרפ היפה שמצאתי ברעננה.


לתיק הגברי החלטתי גם כן להוסיף קישוטים מנייר הסקרפ המקסים הזה, שכל כך השתלבו יפה עם עטיפת סוכריה מנייר קרפ. עכשיו החולצה ארוזה בצורה קצת יותר מעניינת! 

ימי הולדת באווירת נינג'גו


הופ, עוד שנה עברה, והילד שנראה לי כאילו זה היה אתמול שהוא תינוק עגלגל, כבר בכלל לא תינוק, לא עגלגל...הוא כבר בן 6, ועוד מעט עולה לכיתה א!
עם הגיל רק טבעי שהטעמים משתנים, ואם לפני שנה- שנתיים עוגת יום הולדת בצורת מיקי מאוס הייתה הלהיט, השנה אנחנו בטעם קצת יותר קשוח.  נ י נ ג' ג ו !
עד לתקופת היומולדת לא ידעתי כל כך מה זה נינג'גו, אבל חיפוש קצר בגוגל תמונות הבהיר לי בדיוק במה מדובר - במשחק של לגו בצורה של נינג'ה - ומכאן השם: נינג'ה + לגו = נינג'גו.
כמו אצל ילדים רבים, גם אצלנו, כל פסטיבל העוגות והיומולדת לא מתמצה במסיבה אחת, אלא בשתיים-שלוש מסיבות, וכל מסיבה והעוגה שלה.
למסיבה בגן, החלטתי שפחות מתאים להכין עוגה פיסולית, כדי לא להקשות על הצוות בחיתוך העוגה, וגם כדי שהחלקים יהיו די אחידים בגודל בחיתוך, וכל ילד יקבל פרוסה בגודל די דומה.
באחת ממסיבות הבית, החלטתי להיות יצירתית ולפסל את הנינג'גו בתלת מימד. אמנית הבית הקטנה הכינה לי סקיצה, ובה מצוייר בדיוק כל פריט על העוגה, והמיקום הדרוש לו. בהתחלה קצת חששתי מהרעיון, האמנם מקורי, של הדבקת סוכריות נחשים מסביב לעוגה, כי פחדתי שהם יחליקו מבצק הסוכר ולא יידבקו טוב. אבל בזכות דבק CMC הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר.
אחרי פיסול הדמות, החלטתי לנצל את השאריות בצורה יצירתית, ולבנות מהן קוביות דמויות לגו.
למרבה ההפתעה, דווקא מדובר בתהליך פשוט יחסית, שרק דורש מעט סבלנות: רידדתי את הבצק הצבעוני לצורת מלבן, חתכתי עם סכין צורת מלבן והידקתי, ואת עיגולי הלגו, קרצתי עם צנטר קטנטן.
עוגת הגן הייתה הרבה יותר פשוטה. ממשטח של עוגת שוקולד אפוייה ומקוררת, חתתי מספר מלבנים, אותם עיצבתי לדמות הלגו: מלבנים לידיים+ רגליים, ומלבן בסיסי לבטן. 
את כל הצורה הבסיסית עיצבתי למראה סופי של נינג'גו עם בצק סוכר.


יום שלישי, 6 במרץ 2012

פורים מתוק



אחרי הרבה זמן שהבלוג ננטש ונזנח (טיול ארוך לחו"ל...הכנות לטיול... חזרה מהטיול...), חזרנו לשגרה, ויש  שוב קצת זמן ליצור ולצלם.
פורים הוא הזדמנות מושלמת לחזור אל הבלוג ולהעלות אליו את מתכון הפורים-פרג שהשתעשעתי בו במטבח. החלטתי לחבר ביחד מספר מרכיבים אהובים וטעימים במרקמים שונים - בתחתית עוגת פיננסייר פרג רכה, מעליה מרמלדת תות חמצמצה מתוקה, שנמצאת מתחת למוס גבינה ושוקולד לבן. את הכל ביחד עוטף ציפוי של שוקולד מריר. צירוף הצבעים הזה, של הפרג השחור, התות האדום, והגבינה הלבנה ממש אהוב עליי, והחלטתי לשלב את כולם ביחד
בתור תחתית, בחרתי לאפות עוגת פיננסייר.הפיננסייר בדרך כלל מופיע בכלל בצורת עוגיה - זאת עוגיה רכה ומעט ספוגית, עשויה מבצק עשיר בחמאה. מצד אחד, הפיננסייר מנצל טוב שאריות חלבונים שנשארו ממתכוני מוס. מצד שני, אין להתבלבל מכך שהוא מורכב מחלבונים, בפיננסייר אין כל קשר למתכון בריאות, עם כמות החמאה שבו. כדי להדגיש את הטעם החמאתי שבה, ממיסים את החמאה בסיר עוד אחרי שהיא נמסה ורותחת, ממש עד שהיא משנה את צבעה לחום, וכמעט כמעט נשרפת. זה השלב שיש לה גם טעם וריח אגוזיים, וכך משתמשים בה לבצק פיננסייר. כדי ליצור תחתית לקינוח, יצקתי שכבה של כ- 2 ס"מ לתבנית מרופדת בנייר אפייה, במקום ליצוק לתבנית השקעים הקלאסית בה אופים פיננסייר.
הרגשתי שאני חייבת משהו חמצמץ בפנים, ורצוי בצבע אדום - החלטתי שזה הזמן לנצל את התותים של סוף החורף. כמובן שאפשר גם לקנות את מלית הדובדבן המוכנה של פוליבה במקום, אבל ראיתי שהצנצנצת יקרה בהרבה מסלסלת התות, והכנת המרמלדה לא אורכת יותר ממספר דקות.
בשלב הסופי, של ציפוי הקינוח, לא הצלחתי להיות החלטית ולבחור במה לצפות אותו - האם לטבול בשוקולד מומס עם חמאת קקאו, לציפוי קראנצ'י, או אולי לטבול בגנאש כהה, לציפוי רך ושמנתי יותר?... בגלל שלא הצלחתי לבחור, ניסיתי את שתי האפשרויות, וגם לאחר הבדיקה, והטעימה של שני הסוגים, עדיין אין לי מסקנה חד משמעית מה עדיף... ציפוי השוקולד יותר קראנצ'י, ונשמר יותר יציב מהגנאש. מצד שני, לגנאש יש את הרכות שלו, והצבע כל כך כהה, מבריק ויפה... אז החלטתי לכתוב את שתי אפשרויות הבחירה.
במנה האחרונה יש מספר שלבים, בהם נדרשת מספר סבלנות, כי יש צורך להקפיא בין כל שלב, לכן אין אפשרות להין את הקינוח באותו יום בו צריך להגיש אותו. למרות הכל, הכנת כל שלב לא אורכת זמן רב.
הכמות פה היא קטנה יחסית, לכ- 12 מלבנים בגודל של אצבע
המרכיבים לתחתית פיננסייר:
12 גר שקד טחון
12 גר פרג טחון טרי
25 גר קמח 
75 גר אבקת סוכר
קליפת לימון מגורדת
1/4 מקל ווניל מגורד
2 חלבונים
60 גר חמאה מומסת לצבע חום


המרכיבים לסירופ סוכר:
1/4 כוס סוכר
1/4 כוס מים
מעט ליקר דובדבן


המרכיבים למרמלדת תות:
250 גר תות ללא העוקץ, חצוי
כ- 50 גר סוכר
 כף מיץ לימון
מעט קליפת לימון
מעט קליפת תפוז
1/4 מקל ווניל מגורד
1/4 כפית פקטין


המרכיבים למוס גבינה:
70 גר שוקולד לבן מומס
250 גר גבינה לבנה
60 גר סוכר
4 ר ג'לטין
100 מל שמנת מתוקה


המרכיבים לציפוי שוקולד קראנצ'י:
300 גר שוקולד מריר
30 גר חמאת קקאו


אפשרות ציפוי של גנאש שחור:
200 גר שוקולד מריר
180 מל שמנת מתוקה
120 גר סוכר
50 גר קקאו
3 גר ג'לטין
50 מל שמנת מתוקה נוספת


קישוט:
30 גר שוקולד לבן מומס
קליפת לימון מגורדת
כפית גרגרי פרג שלמים




הכנת משטח הפיננסייר:
1. מנפים לקערת המערבל את החומרים היבשים: קמח, פרג, אבקת סוכר, מקל הווניל וקליפת לימון.
2. מתחילים לערבל עם ה"גיטרה", ומוסיפים את החלבונים בהדרגה.
3. אחרי שהחלבונים התאחדו עם הבלילה, מוסיפים את החמאה האגוזית.
4. מעבירים את בלילת הפיננסייר לקירור במקרר.
5. אחרי שהבלילה התקררה, מחממים את התנור ל- 200 מעלות.
6. משטחים את הבלילה על תבנית אפייה שטוחה מרופדת בנייר אפייה, מכניסים לתנור, ומנמיכים את החום ל- 180 מעלות.  אופים כ- 10 דקות, עד שהעוגה יציבה.
הבלילה משוטחת , לפני האפייה. בגלל שמתכון קטן, הבלילה לא משוטחת על כל שטח התבנית, ובחלק הריק נייר האפייה מקופל למעלה
7. אחרי שהעוגה מתקררת, מקלפים ממנה את נייר האפייה, חותכים אותה לשני חלקים שווים, ושמים אחד מהחלקים בתבנית מלבנית מרופדת בנייר אפייה או ניילון נצמד.


הכנת סירופ הסוכר:
1. מרתיחים את הסוכר והמים ביחד עד שהסוכר נמס ומכבים. מוסיפים פנימה מעט ליקר.
2. מברישים את תחתית העוגה שבתבנית בסירופ.


הכנת מרמלדת התות:
1. שמים בסיר קטן את התות, קליפות ההדר, מקל הווניל, וכמעט כל כמות הסוכר. מבשלים את הכל ביחד עד שמתקבל מרקם סמיך.
2. בינתיים מערבבים בקערית את שארית הסוכר והפקטין. לקראת סוף בישול המרמלדה, בוזקים את תערובת הפקטין לסיר תוך טריפה, וממשיכים לבשל עד שנוצר המרקם הרצוי (אפשר לבדוק את המרקם כמו שבודקים ריבה, ע"י ששופכים מעט על צלחת קפואה ועושים קו באמצע). מקררים טוב את המרמלדה.
3. כשהמרמלדה קרה, מורחים אותה על תחתית העוגה שמוברשת בסירופ ומקפיאים.


הכנת מוס הגבינה:
1. מפזרים את אבקת הג'לטין על מעט מים בקערית קטנה, ומשרים מספר דקות.
2. בינתיים, טורפים במערבל את הגבינה והסוכר היטב.
3. טורפים את תערובת הגבינה לתוך קערת השוקולד המומס בהדרגה.
4. ממיסים את הג'לטין המושרה במיקרוגל כחצי דקה.
5. טורפים מעט מתערובת הגבינה לתוך קערת הג'לטין, ולבסוף טורפים ביחד את כל הכמות.
6. מקציפים את השמנת המתוקה, ומקפלים אותה לתוך תערובת הגבינה.
7. יוצקים את מוס הגבינה מעל התחתית עם המרמלדה הקפואה
8. מברישים בסירופ את חצי עוגת הפיננסייר השני, ומדביקים אותו מעל המוס. מקפיאים.
9. כשהמוס קפוא, מוציאים אותו מהתבנית לקרש חיתוך. פורסים אותו ל"אצבעות" שוות, או לכל צורה שרוצים, ומחזירים אותן לתבנית מרופדת בנייר אפייה, להקפאה חוזרת.


הכנת ציפוי השוקולד:
אם בוחרים בציפוי שוקולד קראנצ'י, ממיסים ביחד את השוקולד וחמאת הקקאו. טובלים בשוקולד החם את המלבנים, ומניחים אותם בחזרה בתבנית עם נייר האפייה. אם רוצים, שמים קישוט מעליהם, כשהשוקולד עדיין נוזלי.


הכנת ציפוי גנאש שחור:
1. מפזרים את הג'לטין בקערית קטנה עם מעט מים ומשאירים להשריה.
2. מכינים גנאש: מרתיחים את 180 מל השמנת, שופכים אותה מעל השוקולד, וטורפים לגנאש אחיד.
3. מרתיחים את המים והסוכר.
4. מוסיפים את הקקאו, ומרתיחים שוב תוך טריפה.
5. מוסיפים את השמנת השנייה, ומרתיחים שוב.
6. אחרון חביב, מוסיפים את הג'לטין המושרה וטורפים טוב.
7 טובלים את מלבני המוס בתוך הגנאש, ומניחים מעל רשת, כדי ששאריות הגנאש יטפטפו. אם רוצים, מדביקים קישוט, כשעדיין הגנאש נוזלי


הכנת הקישוט:
1. ממיסים את השוקולד הלבן ומערבבים עם קליפת הלימון.
2. משטחים על תבנית אפייה עם משטח צלופן, או אם אין, על נייר אפייה, לשכבה דקה. מפזרים מעט גרגרי פרג.
3. מקפיאים את הקישוט מספר דקות, ושוברים לחתיכות קטנות.
המוס בציפוי  גנאש שחור
המוס בציפוי שוקולד קראנצ'י