יום שישי, 25 בנובמבר 2011

איך לארוז יפה את העוגיות שהכנו


לפעמים יוצא לאמאיריס להיות מוזמנת להתארח בהתראה קצרה יחסית. אמאיריס לא אוהבת לבוא בידיים ריקות, ולכן אם יש לי מעט זמן, אני מכינה את הדבר שהכי מהיר אצלי - עוגיות, כמובן... מי לא ישמח אחר כך לשתות ביחד קפה עם עוגיות טריות מהתנור..ואם כבר אני מביאה עוגיות אתי ויש לי עוד 10 דקות זמן, אז למה לא ליצור להן בית יפה - וגם ממוחזר - 
האריזה המהירה המועדפת עליי היא בקבוק שתייה קלה ריק.
אני מנסרת ממנו את החלק העליון, כך שנוצר בקבוק שווה ברוחבו.

אחר כך, אני עוטפת אותו ב"מעיל" עשוי מנייר קרפ, ומצמידה אותו אל הבקבוק עם פס דק של דבק רב שימושי.

אחרי שהבקבוק עטוף במעיל, אני מקשטת אותו גם ב"חגורה", ומעטרת בעוד קישוטים מן הנמצא בבית - במקרה הזה, פרחים מלוח השנה של מיכל נגרין, ופרפרים חתוכים בפאנץ מבריסטול צבעוני.

אחרי שהעוגיות בתוך קופסאת הבקבוק, אני סוגרת את הכל בצלופן, מהדקת בסרט, ובקופסא הזאת, הדבקתי גם מספר מדבקות של פרחים, שתהייה חברה לפרפרים.

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

זה תנין? זאת מפלצת? לא זה הדינוזאור שלנו!



יש בדינוזאורים איזה קסם, שכמעט כל ילד וילדה מאוד אוהבים את כל מה שקשור אליהם. אני לא יודעת אם זה המראה הקצת מפחיד, או מגוון סוגי הדינוזאורים שהיה קיים, אבל זאת עובדה. ייאמר לזכות הטלוויזיה שבזכות אחת מהתכניות, ילדים בני 5 כבר יודעים לזהות סוגים רבים של דינוזאורים, ולקרוא להם בשם המדוייק.
ספר הדינוזאורים שבבית נקרא ונחקר פעמים רבות אצל בת ה- 10 בעבר, ועכשיו הגיע תורו של בן ה- 5 להפוך לחוקר דינוזאורים. לכן היה זה מתבקש לנסות להכין לנו איזה דינוזאור מחמד בבית.
האמן בחר בדינוזאור מסוג אאוצפלוס - דינוזאור שמאופיין ברגליים שמנמנות, שמזכירות מעט מעין טנק. מסביב לזנב יש לו קשקשים כדוריים, וגם לצד הפנים יש לו בליטות קשקשיות שמזכירות קרניים. לאחר מחשבה קצרה, החלטתי לנסות להרכיב את הדינוזאור בעזרת החומרים הממוחזרים.
הוצאנו משקית הבקבוקים בקבוק סודה גדול לגוף, ובקבוק שוקו קטן לצוואר. משקית הניירות הוצאנו 4 גלילי נייר טואלט ליצירת רגליים שמנמנות. וכמובן , לעיטוף ובנייה לקחנו גליון עיתון ישן.
כדי לחבר את הכל ביחד צריך מסקינג טייפ טוב - עדיף הצהוב והרחב, ולא המסקינגטייפ השקוף שהיה לנו באותו רגע. ולעבודה - ליפפנו וליפפנו הרבה הרבה רצועות של מסקינג טייפ מסביב לכל החומרים שרצינו שיתחברו ביחד. לאמן הקטן היה רעיון מעולה , ליצור לו מעין קשקשים מקרטון עם עטיפת חטיף ריקה.

אחרי שיצרנו את הגוף הבסיסי, עברנו לשלב הבא, לאחד את הכל יותר חזק, ובעצם לעצב מעין גוף, עם עיתונים טבולים בדבק ומים. אחרי שהכל היה מכוסה טוב טוב, נתנו לדינוזאור שלנו ללכת לישון עד מחר.

אחרי שהכל היה יבש, עברנו לשלב הבא (בעקרון בעבודת עיסת נייר אמיתית יש מספר שכבות, אנחנו החובבנים מסתפקים בשתיים). מעל שכבת העיתון, הדבקנו שכבה של נייר לבן טבול בדבק ומים, לחיזוק נוסף. אמאיריס ניסתה את כוחה, שלא עמד לה הפעם ): ביצירת פה דינוזאורי, ונוצר פה יותר צבי-תניני. וכמובן, גם אחרי שלב כזה הדינוזאור צריך מנוחה רצינית.
מבט מקרוב על הבליטות הקשקשיות
לבסוף הגיע השלב הכי כיפי - להתפרע עם המכחול, ולצבוע את הדינוזאור יפה יפה בצבעי גואש.

הגואש מתייבש מהר יחסית, ככה שלא צריך לחכות יותר מדיי שעות עד שניתן להרים את דינוזאור המחמד ולשחק איתו.

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

לחמניות מושלמות לכריך בית ספר



אוווףףף איזה כריך אני אכין היום???....מי שיש לו ילדים בגילאי בית ספר/גן שואל את עצמו את השאלה הזו כל בוקר ובוקר. בעצם גם רוב מי שהולך לעבודה, ונאלץ לדאוג לספק לעצמו ארוחת צהריים, ברוב המקרים זאת הארוחה, כריך... כמה אפשרויות גיוון כבר אפשר לשנות בכריך (וזאת בהנחה שמדובר בילדים ממוצעים, שלא אוכלים את הכריכים האלה שמציעים בכתבות של תחילת שנת הלימודים, עם כל הנבטים, החסה, ושאר המילויים שטעימים לנו המבוגרים בעיקר).
אז אם אצל הילד הממוצע אין כל כך אפשרויות לגיוון בתוך הכריך, אפשר דווקא לשחק עם הכריך עצמו.
בתור מכורה לאפיית לחם, אני חוטפת כל ספר לחם חדש שיוצא לאור. כשראיתי את הספר של סמדר זורע-ברמק בחנות (או ליתר דיוק בסופרמקט ליד הקופה) כמובן שקניתי גם אותו. זאת הייתה קנייה מוצלחת ביותר. כבר ניסיתי עשרות מתכוני לחמים, רבים מהם של אופים מפורסמים, והספר הזה, שנמכר ככה בצניעות בסופר , אין לו מה להתבייש לידם בכלל. הוא מכיל כמו שאני אוהבת כל מיני מתכוני בריאות, לחמים גדולים ולחמניות קטנות, וכל מה שניסינו עד היום בבית זכה להצלחה כבירה.
הלחמניה הזאת לדעתי מושלמת לסנדביץ בית ספר. אם רוצים כמובן לא חייבים לעטוף אותה בכמות שומשום כזאת, אפשר גם בפחות.

החומרים לסטרטר:

2 כוסות קמח שטיבל 2
½ כפית שמרים יבשים
11/4 כוסות מים

החומרים לבצק:

21/3 כוסות קמח לבן
11/2 כפיות מלח
2 כפיות שמרים יבשים
⅓ כוס מים +

החומרים לציפוי הלחמניות:

½ כוס חלב (או מים)
כ- 100 גרם שומשום לבן

הכנת הסטרטר:

לילה קודם מערבבים בקערה את הקמח, המלח והשמרים. מוסיפים אאת המים, ומערבבים בכף לעיסה אחידה.
מכסים בניילון נצמד, ונותנים לעיסה לנוח בטמפרטורת החדר 8-12 שעות, שבסופן הבצק נראה כספוג לח ונקבובי.
כך הסטרטר נראה אחרי כ- 8 שעות נמנום
הכנת הלחמניות:

1. מערבבים בקערת המערבל את הקמח, המלח והשמרים.
2. מוסיפים את הסטרטר, ואת ⅓ כוס המים, ולשים את הבצק עד שנוצר כדור בצק אחיד, מעט רך ודביק. אם צריך, כמובן מוסיפים מעט מים במהלך העיבוד.

3. מתפיחים את הבצק בקערה משומנת מכוסה כ- 45 דקות. מקפלים את הבצק שתפח בקערה, ומתפיחים אותו לעוד 45 דקות.
4. מורחים על השיש מעט שמן, והופכים עליו את הבצק. מחלקים את הבצק לכ- 8 חלקים שווים. מגלגלים כל חלק למלבן, וממנו יוצקים לחמניה מוארכת.
מממ.. מזכיר קצת ג'חנון?..

5. טובלים כל לחמניה בקערית עם מעט חלב, ומייד אחריה, טובלים את הלחמניות הרטובות בשומשום.

6. מניחים את הלחמניות בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה או סיליקון עם רווח ביניהן. מתפיחים אותן, מכוסות במגבת כשעה.
7. מחממים ראש את התנור לחום של 230 מעלות, ואופים אותן כ- 20 דקות, עד שהשומשום מתחיל להיקלות, ובצק הלחמניות התקשה והזהיב.
8. מוציאים מהתנור, והופכים את הלחמניות לקירור.
זוללים מהר, לפני שייגמר!

יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

עוגיות בצורת מספרים





העוגיות האלו, למעשה מבוססות על מתכון עוגיות יווני - בשם קולוריה. גם הן, כמו שאר העוגיות מבוססות על העיקרון הפשוט של בצק פריך. מתחילים בעיבוד החמאה והסוכר, מוסיפים ביצים - במקרה הזה, הבצק מעט עשיר יותר בביצים. לאחר מכן השלב האחרון, החומרים היבשים - בעוגיות האלה החומר המתפיח הוא סודה לשתייה, מה שגורם לעוגיות להתרחב מעט לצדדים, וטעם אופייני, מעט מלוח.
במתכון היווני המקורי קולעים מהעוגיות צורות של שושנים, בייגל וכו. אנחנו הפכנו אותו לעוגיות מספרים. לאחר שהבצק נח במקרר כשעתיים, ניתן לעצב ממנו נקניקים, שבקלות הופכים למספרים, ומי שרוצה יכול להמשיך הלאה, ליצירת פעולות חשבוניות, תרגילים בחשבון, וכו.

החומרים:

100 גר' חמאה חתוכה לקוביות
½ כוס סוכר
1 ביצה
1 חלמון
כפית תמצית ווניל
11/2 כוסות קמח
½ כפית אבקת סודה
½ כפית מלח

לציפוי:

1 חלבון
¼ כוס סוכר

ההכנה:

1. לעבד את החמאה ו- ½ כוס הסוכר במיקסר או במעבד מזון למשחה חלקה, בלי חתיכות חמאה.
2. להוסיף את הביצה, החלמון ותמצית הווניל, ולעבד ביחד לעיסה בלי חתיכות.
3. להוסיף את החומרים היבשים - קמח, מלח ואבקת סודה. לערבב מעט, רק עד שהם מתאחדים ביחד.
4. להכניס את הבצק לתוך שקית, ולתת לו לנוח במקרר לשעתיים.
5. לחמם את התנור ל- 180 מעלות.
6. ללוש את הבצק לנקניקים דקים, בקוטר של כ- ½ ס"מ (הם יתרחבו מעט באפייה). זה הזמן לתת את העיצוב האישי, של מספרים, אותיות, או העיצוב הקלאסי של צמה או פרח. להניח על תבנית אפייה מכוסה בנייר אפיה או סיליקון.

7. לטרוף ביחד את החלבון ו- ¼ כוס הסוכר של הציפוי. למרוח אותם על העוגיות בזהירות, שלא ייווצרו שלוליות מסביב לעוגיות.

8. אופים את העוגיות כ- 15 דקות, עד שרואים שהן מתחילות להזהיב.