קולאז' של סלבס

מה שקצת צבעי גואש יכולים לעשות... לפנות ערב פנוי אחד החלטנו שמזמן לא צבענו בצבעי גואש. אין כמו עבודה עם מכחול וצבע למצב רוח טוב ביום כזה מין די חורפי, שאין חשק לעשות בו משהו מחוץ לבית.
צייר אחד צעיר החליט פשוט להתפרע עם צבעי הגואש ביצירה חופשית.

לעומתו שתי הבנות בחרו לטפל בדמויות. ציירת הבית הצעירה אוהבת לאפר דמויות, ואין כמו לגזור איזושהי פרסומת ולאפר אותה עם מכחול וצבע, במקום כל משחקי האיפור הסינטטיים במחשב, בהם הדמויות נראות בסופו של דבר די דומות אחת לשניה.

הנה התוצאה המדהימה של הקולאז שהכינה ציירת כמעט בת 11

ואם כבר הילדים משתעשעים במכחול, אז גם אמאיריס רוצה... אז בחרתי בדמותה הצבעונית בהחלט של לאה שנירר מהשבועון, והחלטתי ליצור קולאז' מעושרות/קולאז' מעושרת. והתפרעתי בצביעת הסלבס שלי.

יוצרים נרות מבד לבד לחנוכה

יש לי ילדה מתוקה שאוהבת ליצור הכל מחומרים רכים. כמובן שגם לחנוכה היא העדיפה שהיצירה תיעשה מבד לבד. חיפשנו ומצאנו ברשת רעיון מדליק (חה חה - מדליק, חנוכה, משחק מלים). הנרות הללו כל כך חמודים, ויכולים בהחלט לתת נגיעה אישית במסגרת מתנות וביקורים בחנוכה.
בסך הכל צריך בד לבד, דבק טוב (אנחנו השתמשנו בדבק רב שימוש) - ומי שמשקיען תמיד יכול לחבר בריקמה, וקצת קישוטים לפי הטעם האישי.
הרעיון פשוט:
חותכים מלבן מבד לבד למלבן לפי הגודל הרצוי.

נעזרים בקיסם או שיפוד לגלגול הגליל (פה צריך עזרה של ההורים),

וכשהגליל כמעט סגור מורחים פס דבק בקצה שלו ומהדקים חזק.

מכינים גם להבה - פנים בצבעים שרוצים. אנחנו הכנו משני צבעים, אפשר גם אחד.

ולסיום, החלק הכיפי - מעצבים פנים חמודות, ומוסיפים איזה קישוטון על הגוף.

מורחים דבק בקצה הלהב/פנים

מהדקים את הפנים חזק חזק עם קיסם לגוף

פרויקט יצירה עם תוצאות מהירות ויפות!

איך לארוז יפה את העוגיות שהכנו

לפעמים יוצא לאמאיריס להיות מוזמנת להתארח בהתראה קצרה יחסית. אמאיריס לא אוהבת לבוא בידיים ריקות, ולכן אם יש לי מעט זמן, אני מכינה את הדבר שהכי מהיר אצלי - עוגיות, כמובן... מי לא ישמח אחר כך לשתות ביחד קפה עם עוגיות טריות מהתנור..ואם כבר אני מביאה עוגיות אתי ויש לי עוד 10 דקות זמן, אז למה לא ליצור להן בית יפה - וגם ממוחזר - 

האריזה המהירה המועדפת עליי היא בקבוק שתייה קלה ריק.

אני מנסרת ממנו את החלק העליון, כך שנוצר בקבוק שווה ברוחבו.

אחר כך, אני עוטפת אותו ב"מעיל" עשוי מנייר קרפ, ומצמידה אותו אל הבקבוק עם פס דק של דבק רב שימושי.

אחרי שהבקבוק עטוף במעיל, אני מקשטת אותו גם ב"חגורה", ומעטרת בעוד קישוטים מן הנמצא בבית - במקרה הזה, פרחים מלוח השנה של מיכל נגרין, ופרפרים חתוכים בפאנץ מבריסטול צבעוני.

אחרי שהעוגיות בתוך קופסאת הבקבוק, אני סוגרת את הכל בצלופן, מהדקת בסרט, ובקופסא הזאת, הדבקתי גם מספר מדבקות של פרחים, שתהייה חברה לפרפרים.

זה תנין? זאת מפלצת? לא זה הדינוזאור שלנו!

יש בדינוזאורים איזה קסם, שכמעט כל ילד וילדה מאוד אוהבים את כל מה שקשור אליהם. אני לא יודעת אם זה המראה הקצת מפחיד, או מגוון סוגי הדינוזאורים שהיה קיים, אבל זאת עובדה. ייאמר לזכות הטלוויזיה שבזכות אחת מהתכניות, ילדים בני 5 כבר יודעים לזהות סוגים רבים של דינוזאורים, ולקרוא להם בשם המדוייק.

ספר הדינוזאורים שבבית נקרא ונחקר פעמים רבות אצל בת ה- 10 בעבר, ועכשיו הגיע תורו של בן ה- 5 להפוך לחוקר דינוזאורים. לכן היה זה מתבקש לנסות להכין לנו איזה דינוזאור מחמד בבית.

האמן בחר בדינוזאור מסוג אאוצפלוס - דינוזאור שמאופיין ברגליים שמנמנות, שמזכירות מעט מעין טנק. מסביב לזנב יש לו קשקשים כדוריים, וגם לצד הפנים יש לו בליטות קשקשיות שמזכירות קרניים. לאחר מחשבה קצרה, החלטתי לנסות להרכיב את הדינוזאור בעזרת החומרים הממוחזרים.

הוצאנו משקית הבקבוקים בקבוק סודה גדול לגוף, ובקבוק שוקו קטן לצוואר. משקית הניירות הוצאנו 4 גלילי נייר טואלט ליצירת רגליים שמנמנות. וכמובן , לעיטוף ובנייה לקחנו גליון עיתון ישן.

כדי לחבר את הכל ביחד צריך מסקינג טייפ טוב - עדיף הצהוב והרחב, ולא המסקינגטייפ השקוף שהיה לנו באותו רגע. ולעבודה - ליפפנו וליפפנו הרבה הרבה רצועות של מסקינג טייפ מסביב לכל החומרים שרצינו שיתחברו ביחד. לאמן הקטן היה רעיון מעולה , ליצור לו מעין קשקשים מקרטון עם עטיפת חטיף ריקה.

אחרי שיצרנו את הגוף הבסיסי, עברנו לשלב הבא, לאחד את הכל יותר חזק, ובעצם לעצב מעין גוף, עם עיתונים טבולים בדבק ומים. אחרי שהכל היה מכוסה טוב טוב, נתנו לדינוזאור שלנו ללכת לישון עד מחר.

אחרי שהכל היה יבש, עברנו לשלב הבא (בעקרון בעבודת עיסת נייר אמיתית יש מספר שכבות, אנחנו החובבנים מסתפקים בשתיים). מעל שכבת העיתון, הדבקנו שכבה של נייר לבן טבול בדבק ומים, לחיזוק נוסף. אמאיריס ניסתה את כוחה, שלא עמד לה הפעם ): ביצירת פה דינוזאורי, ונוצר פה יותר צבי-תניני. וכמובן, גם אחרי שלב כזה הדינוזאור צריך מנוחה רצינית.

מבט מקרוב על הבליטות הקשקשיות

לבסוף הגיע השלב הכי כיפי - להתפרע עם המכחול, ולצבוע את הדינוזאור יפה יפה בצבעי גואש.

הגואש מתייבש מהר יחסית, ככה שלא צריך לחכות יותר מדיי שעות עד שניתן להרים את דינוזאור המחמד ולשחק איתו.

לחמניות מושלמות לכריך בית ספר

אוווףףף איזה כריך אני אכין היום???....מי שיש לו ילדים בגילאי בית ספר/גן שואל את עצמו את השאלה הזו כל בוקר ובוקר. בעצם גם רוב מי שהולך לעבודה, ונאלץ לדאוג לספק לעצמו ארוחת צהריים, ברוב המקרים זאת הארוחה, כריך... כמה אפשרויות גיוון כבר אפשר לשנות בכריך (וזאת בהנחה שמדובר בילדים ממוצעים, שלא אוכלים את הכריכים האלה שמציעים בכתבות של תחילת שנת הלימודים, עם כל הנבטים, החסה, ושאר המילויים שטעימים לנו המבוגרים בעיקר).

אז אם אצל הילד הממוצע אין כל כך אפשרויות לגיוון בתוך הכריך, אפשר דווקא לשחק עם הכריך עצמו.

בתור מכורה לאפיית לחם, אני חוטפת כל ספר לחם חדש שיוצא לאור. כשראיתי את הספר של סמדר זורע-ברמק בחנות (או ליתר דיוק בסופרמקט ליד הקופה) כמובן שקניתי גם אותו. זאת הייתה קנייה מוצלחת ביותר. כבר ניסיתי עשרות מתכוני לחמים, רבים מהם של אופים מפורסמים, והספר הזה, שנמכר ככה בצניעות בסופר , אין לו מה להתבייש לידם בכלל. הוא מכיל כמו שאני אוהבת כל מיני מתכוני בריאות, לחמים גדולים ולחמניות קטנות, וכל מה שניסינו עד היום בבית זכה להצלחה כבירה.

הלחמניה הזאת לדעתי מושלמת לסנדביץ בית ספר. אם רוצים כמובן לא חייבים לעטוף אותה בכמות שומשום כזאת, אפשר גם בפחות.

החומרים לסטרטר:

2 כוסות קמח שטיבל 2

½ כפית שמרים יבשים

11/4 כוסות מים

החומרים לבצק:

21/3 כוסות קמח לבן

11/2 כפיות מלח

2 כפיות שמרים יבשים

⅓ כוס מים +

החומרים לציפוי הלחמניות:

½ כוס חלב (או מים)

כ- 100 גרם שומשום לבן

הכנת הסטרטר:

לילה קודם מערבבים בקערה את הקמח, המלח והשמרים. מוסיפים אאת המים, ומערבבים בכף לעיסה אחידה.

מכסים בניילון נצמד, ונותנים לעיסה לנוח בטמפרטורת החדר 8-12 שעות, שבסופן הבצק נראה כספוג לח ונקבובי.

כך הסטרטר נראה אחרי כ- 8 שעות נמנום

הכנת הלחמניות:

1. מערבבים בקערת המערבל את הקמח, המלח והשמרים.

2. מוסיפים את הסטרטר, ואת ⅓ כוס המים, ולשים את הבצק עד שנוצר כדור בצק אחיד, מעט רך ודביק. אם צריך, כמובן מוסיפים מעט מים במהלך העיבוד.

3. מתפיחים את הבצק בקערה משומנת מכוסה כ- 45 דקות. מקפלים את הבצק שתפח בקערה, ומתפיחים אותו לעוד 45 דקות.

4. מורחים על השיש מעט שמן, והופכים עליו את הבצק. מחלקים את הבצק לכ- 8 חלקים שווים. מגלגלים כל חלק למלבן, וממנו יוצקים לחמניה מוארכת.

מממ.. מזכיר קצת ג'חנון?..

5. טובלים כל לחמניה בקערית עם מעט חלב, ומייד אחריה, טובלים את הלחמניות הרטובות בשומשום.

6. מניחים את הלחמניות בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה או סיליקון עם רווח ביניהן. מתפיחים אותן, מכוסות במגבת כשעה.

7. מחממים ראש את התנור לחום של 230 מעלות, ואופים אותן כ- 20 דקות, עד שהשומשום מתחיל להיקלות, ובצק הלחמניות התקשה והזהיב.

8. מוציאים מהתנור, והופכים את הלחמניות לקירור.

זוללים מהר, לפני שייגמר!

עוגיות בצורת מספרים

העוגיות האלו, למעשה מבוססות על מתכון עוגיות יווני - בשם קולוריה. גם הן, כמו שאר העוגיות מבוססות על העיקרון הפשוט של בצק פריך. מתחילים בעיבוד החמאה והסוכר, מוסיפים ביצים - במקרה הזה, הבצק מעט עשיר יותר בביצים. לאחר מכן השלב האחרון, החומרים היבשים - בעוגיות האלה החומר המתפיח הוא סודה לשתייה, מה שגורם לעוגיות להתרחב מעט לצדדים, וטעם אופייני, מעט מלוח.

במתכון היווני המקורי קולעים מהעוגיות צורות של שושנים, בייגל וכו. אנחנו הפכנו אותו לעוגיות מספרים. לאחר שהבצק נח במקרר כשעתיים, ניתן לעצב ממנו נקניקים, שבקלות הופכים למספרים, ומי שרוצה יכול להמשיך הלאה, ליצירת פעולות חשבוניות, תרגילים בחשבון, וכו.

החומרים:

100 גר' חמאה חתוכה לקוביות

½ כוס סוכר

1 ביצה

1 חלמון

כפית תמצית ווניל

11/2 כוסות קמח

½ כפית אבקת סודה

½ כפית מלח

לציפוי:

1 חלבון

¼ כוס סוכר

ההכנה:

1. לעבד את החמאה ו- ½ כוס הסוכר במיקסר או במעבד מזון למשחה חלקה, בלי חתיכות חמאה.

2. להוסיף את הביצה, החלמון ותמצית הווניל, ולעבד ביחד לעיסה בלי חתיכות.

3. להוסיף את החומרים היבשים - קמח, מלח ואבקת סודה. לערבב מעט, רק עד שהם מתאחדים ביחד.

4. להכניס את הבצק לתוך שקית, ולתת לו לנוח במקרר לשעתיים.

5. לחמם את התנור ל- 180 מעלות.

6. ללוש את הבצק לנקניקים דקים, בקוטר של כ- ½ ס"מ (הם יתרחבו מעט באפייה). זה הזמן לתת את העיצוב האישי, של מספרים, אותיות, או העיצוב הקלאסי של צמה או פרח. להניח על תבנית אפייה מכוסה בנייר אפיה או סיליקון.

7. לטרוף ביחד את החלבון ו- ¼ כוס הסוכר של הציפוי. למרוח אותם על העוגיות בזהירות, שלא ייווצרו שלוליות מסביב לעוגיות.

8. אופים את העוגיות כ- 15 דקות, עד שרואים שהן מתחילות להזהיב.

דובון פונפון

כשהימים מתחילים להתקרר, כיף לעשות עבודות צמר פשוטות.
הכנת פונפון זאת יצירה פשוטה יחסית - אבל כשעובדים עם ילדים - מגלים כמה עבודה של מוטוריקה עדינה יש בה: להשחיל את חוטי הצמר דרך החור שבקרטון, ואחר כך למשוך אותם מהצד השני - זאת עבודה שמפעילה הרבה את האצבעות הקטנות.
הפעם בחרנו לעצב את הפונפון שלנו, ולהפוך אותו לאדון דובון-פונפון.
מצאנו בארון מנקי מקטרות שהתאימו בדיוק למטרה הזו. אמאיריס גזרה במספריים חזקות את החוטים, כדי שיהיהו קצת יותר  קטנים, ויוכלו להתלפף בקלות על חוטי הצמר של הפונפון.
מכאן ההמשך היה פשוט - עיגולי צמר מלופפים לעיגול ליצירת העיניים, מנקי מקטרות יותר ארוכים לידיים והרגליים, ועוד חתיכות מנקי מקטרות יותר קטנות לכל השאר, לפה, כפתורים, כובע. כל מנקה מקטרות מחברים לדובון פונפון על ידי ליפוף מנקה המקטרות אל אחד מחוטי הצמר של הפונפון 

עוגיות מנומרות בחום-לבן

אחרי תקופה ארוכה של הסתגלות לבית ספר + גן + חוגים + חגים, סוף סוף הזדמן איזה אחר צהריים פנוי לי ולטבח הקטן שלי, לאפות ביחד עוגיות. כרגיל, לא בחרנו במשהו מסובך, אלא בעוגיות מוכרות ואהובות - עוגיות שוקולד ווניל. אחרי שהכנו בבלוג עוגיות דומות להן, בצורת כדורים, הנה גרסא מעט שונה, בצורת דיסקיות שטוחות, מנומרות בחום - לבן, לפי העיצוב האישי.

מקלות ווניל משומשים אני שמה בתוך צנצנת הסוכר

החומרים:

¾ כוס חמאה/מרגרינה חתוכה לקוביות (שזה 150 גרם)

כוס סוכר לבן

2 ביצים

קליפת לימון/תפוז מגורדת (לא חובה)

כפית תמצית ווניל

21/2 כוסות קמח לבן

כפית אבקת אפייה

כפית מלח

60 גרם שוקולד מריר מומס,פושר

הכנת העוגיות:

1. לערבב את החמאה והסוכר במג'ימיקס או במיקסר עם וו גיטרה, עד שכל החמאה מתאחדת עם הסוכר (ונוצרת מעין משחה, די קשה).

2. להוסיף את הביצים, תמצית הווניל, וקליפת פרי ההדר (אם שמים). לערבב שוב ביחד, עד שנוצאת תערובת די אחידה, בלי חתיכות של חמאה.

3. להוסיף את כל החומרים היבשים: קמח, מלח, ואבקת אפייה.

בשלב הזה רצוי לתת לבצק מעט מנוחה במקרר, לפני המשך העבודה, אבל כשיש בבית טבחים קטנים ומאוד מאוד חרוצים, לא תמיד זה אפשרי..

4. לחלק את הבצק ל- 2 חלקים. ללוש אחד מ- 2 החלקים יחד עם השוקולד המומס (השוקולד צריך להיות סטמפרטוה לא גבוהה יותר מחום גוף, אחרת הוא ימיס את החמאה שבבצק, והכל יהיה נוזלי). התהליך הזה של לישת השוקולד די מלכלך, לכן כדאי ללוש על צלחת או משהו דומה. עכשיו הבצק צריך להתקרר טוב במקרר לפני שניתן יהיה לעבוד איתו. כדי לגרום לו להתקרר מהר יותר, מעכנו אותו על גבי צלחת, כדי שיהיה לו שטח פנים רחב יותר.

5. כדי לתת לעוגיות את המראה המנומר, יש שתי אפשרויות:

אפשר ליצור גליל ארוך מכל צבע, ולהצמיד את הגלילים ביחד. כשיש שקט במטבח ורוצים להשקיע, אפשר ליצור צורת שחמט - ליצור 2 גלילים צרים מכל צבע, ולהניח גליל לבן ליד גליל חום, ומעליהם הפוך, גליל חום מעל לבן ולבן מעל חום.

כדי שהגלילים ייצמדו בקלות, אפשר להבריש במעט מים

כדי ליצור צורה מנומרת, צריך מעט יותר סבלנות: מרדדים מלבן מצבע אחד. לידו מרדדים עוד מלבן מהצבע השני. מניחים את המלבנים אחד על השני, ומגלגלים הדוק לגליל.

6. מקפיאים את הגלילים, כדי שניתן יהיה לפרוס אותם בקלות.

מחממים את התנור ל- 200 מעלות. פורסים לפרוסות דקות, של כחצי סנטימטר. מסדרים אותן על התבנית, לא צריך הרבה רווח, כי הן כמעט לא מתפשטות.

לטבח הקטן והחרוץ היה רעיון יצירתי, להדביק קורנפלקס מעל - מתקבל בכיף, מוסיף טעם קריספי

7. אופים כ- 8 דקות, עד שהעוגיות מתחילות לקבל צבע זהוב.